סיפורה של שפחה

יש מצב שזה בא עם הגיל. הדכדוך, הדיכאון, ולא בכל אשמה "סיפורה של שיפחה". הסדרה הזאת באה לי טוב. העונה ראשונה. מהפנטת, ממגנטת, ראיית העולם השחורה, הרעה, המקברית. כתוב באיזה מקום שזו סידרה בדיונית. ובכן בדיונית היא לא. הצילומים המהממים, הבהירים, השירים, והאקטואליה בסדרה הם הברקה, שיוצרת חיבור מידי לסיפור. מה בדיוני כאן? שנשים צריכות להקטין את עצמן, גם הגבירות, ליד המין הגברי. שהגברים קובעים את סדרי העולם. ים של נשים מקיימות יחסים עם בני זוגם משיקולים שאינם אהבה אלא כורח, נוחות, רצון לשמור על "זוגיות", לא לפגוע בילדים…
לעונה השנייה חיכיתי בטרוף, אבל כבר בפרק השני הבנתי שהעלילה הסתיימה בעצם. עכשיו עושים זום אין על הדמויות. ואותי, שאני דווקא חובבת ביוגרפיות, פחות מעניינת ההיסטוריה האישית של הדמויות. הן כולנו. זה ברור. באנליזה אפשר להבין מניתוח האופי ומהלך החיים, איך מגיע אדם למה שהוא היום.
אולם. ויש כאן אולם גדול. המקום אליו הגיעו השפחות לא קשור למהלך חייהן עד כה. ממש כמו תושבי צפון קוריאה. או רוב הנפגעים באשר הם. החוזק של הסדרה הוא דווקא בשרירות של הרוע. בכך, ששום דבר אינו נובע משום דבר. יש כאן חוסר היגיון. או היגיון שאינו ברור לנתינים, ואשר מוכתב על ידי שליטים. באותה תקופה צפיתי גם בהרמון. להבדיל, גואל רצון, זה פוחלץ שעובד לבדו. לא כמו בסיפורה, שם האישה של השליט המציאה את כל המשחק האכזרי הזה, שנשים שלא יכולות ללדת תיקחנה לעצמן שפחות. גם במשחק שאישה המציאה, הגבר מוצא לה תפקיד נחות. המזעזע הוא שהגברים אומרים שם, בינם לבין עצמם: "הנשים יאכלו את הטקס של הסקס עם השפחה". יש כאן מלחמת מינים. דיכוי מוחלשים. אהבה, יצרים, בגידות, אמונה. הכל.
מוקסמת מהיופי של הסדרה – ויזואליה נקייה ומרתקת, הראיתי לתלמידי תקשורת ודמוקרטיה את הפרק הראשן, ביחד עם כתבתו של משה שי בצפון קוריאה, 12 דקות מוחצות. הייתי המומה מהדמיון. גם בצפון קוריאה כמו בסיפורה, יש אונס, נשים שהולכות בזוגות, כדי שיוכלו לפקח ולהלשין אחת על השנייה. גם בסיפורה, גם בצפון קוריאה וגם בסין אין רשתות חברתיות, שהן הבמה לחופש ביטוי ומקור להמהפכות. ביום הזיכרון זפזפתי במאה התחנות הראשונות, וברובן שקופית: יום הזיכרון. השידורים יתחדשו בשעה… מזעזע כמה קל לנתק אותנו מהרשת ומהעולם. עניין של החלטה. לכן כל כך חשוב להילחם על מה ששומר עלינו בכל זאת.
מישהו אמר לי, שבעונה הבאה הדברים יסתדרו. העולם ישתפר. אין אופציה כזאת בכלל, עניתי. זה לא ב D.N.A של הסדרה. מה גם שהספר עליו מבוססת הסדרה מסתיים עם העונה הראשונה. העולם לא ישתנה. גם לא כל דבר צריך למרוח… עונה אחת הספיקה לדכדך אותי מעל ומעבר.

השאירו תשובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם. שדות נדרשים מסומנים ב *

תגובה *